גלס ברנר(המנוח) ואח' נ' קופת חולים מכבי - ת"א

החלטה

1. בפני בקשה נוספת למתן צווים כנגד המפעלים הבאים: "גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ; גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ; ובתי הזיקוק לנפט (להלן: "המפעלים"), בגדרה מבוקש למסור לידי ב"כ הנתבעת – קופת חולים מכבי – "העתק ממלוא תיקו האישי של המנוח לרבות ובפרט אישורים שניתנו למנוח במהלך עבודתו אודות חשיפה לחומרים מזיקים, הערכות רפואיות וחוות דעת שבוצעו למנוח מעת לעת וכן תוצאות בדיקות ניטור סביבתיות ותעסוקתיות שנערכו במפעל במהלך השנים בהן עבד המנוח במפעל".

העובדות הצריכות עניין

2. בפני תביעת עיזבון ותלויים שהוגשה בשל מות אבי המשפחה כתוצאה מאיחור באבחון מחלת סרטן הערמונית בה לקה.

בתאריך 15/4/12 הגישה הנתבעת בקשה דחופה למתן צווים כנגד המוסד לביטוח לאומי וכנגד המפעלים, בגדרה התבקש בית המשפט להורות על העברת תיקיו האישיים והרפואיים של המנוח לידי ב"כ הנתבעת.

בהחלטתי מיום 18/4/12 נעתרתי למבוקש כנגד המוסד לביטוח לאומי, ובאשר למפעלים – נעתרתי לבקשה בהתייחס לתיקים הרפואיים בלבד, להבדיל מהתיקים האישיים, בקובעי כי "אינני רואה את הקשר בין התיעוד הקיים בתיקים האישיים של המנוח לבין מחלתו של המנוח וההתנהלות הכושלת המיוחסת לנתבעת".

3. בתאריך 16/5/12 הוגשה בקשה נוספת למתן הצווים – היא הבקשה אשר בפני, בגדרה עותרת הנתבעת לקבלת התיקים האישיים של המנוח במפעלים "לרבות ובפרט אישורים שניתנו למנוח במהלך עבודתו אודות חשיפה לחומרים מזיקים, הערכות רפואיות וחוות דעת שבוצעו למנוח מעת לעת וכן תוצאות בדיקות ניטור סביבתיות ותעסוקתיות שנערכו במפעל במהלך השנים בהן עבד המנוח במפעל".

טענות המבקשת – הנתבעת

4. המבקשת טוענת, כי "בתיקו האישי של המנוח אמור להימצא אותו אישור שניתן למנוח במהלך חייו אודות החשיפה במסגרת עובדתו לחומרים מסוכנים".

לשיטתה, "תוצאות בדיקות ניטור סביבתיות ותעסוקתיות שנערכו במפעל במהלך השנים בהן עבד המנוח במפעל, ככל שיימצאו יהיו דווקא בתיקו האישי", ולכן אם יימנע ממנה העיון בתיק האישי של המנוח, לא תוכל להתייחס לשאלת הרלבנטיות של אותם מסמכים לניהול התובענה.

לא זו אף זו, המבקשת מסבירה, כי בכוונתה לבחון האם חשיפתו של המנוח לחומרים מסוכנים במסגרת עבודותיו במפעלים גרמה לו לחלות במחלת הסרטן, ואם כן – לשקול הגשת הודעת צד שלישי כנגד אותם מפעלים, או חלקם, והיא אף מפנה להחלטתי בת.א. 38327-03-11 קרופפלד נאוה נ' ברוך שמיאן ואח', שם נעניתי לבקשה להמצאת התיקים האישיים ממקום העבודה של התובעת.

תגובת המשיבים

5. המשיבים מתנגדים לבקשה מכל וכל. לדבריהם "לתיקיו האישיים של המנוח לא תהיה כל תקומה לקידום התיק ולניהול המשפט ואין לאפשר לב"כ הנתבעת חדירה מיותרת זו לפרטיותו של המנוח". עוד הם טוענים, כי "כל הנתונים הרפואיים באשר למצבו הרפואי של המנוח עובר לאירועים נשוא כתב התביעה וכן החשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו במפעלים – ככל שהייתה כזו – על מצבו הבריאותי מצויים בתיקו הרפואי של המנוח...".

המשיבים מוסיפים ומלינים על כך שהמבקשת לא פנתה למפעלים בנסיון לקבל את האינפורמציה המבוקשת, ולחילופין, ועל מנת לצמצם את הפגיעה בפרטיותו של המנוח, מבוקש לצמצם ולהגביל את זכותה של המבקשת לעיין בתיקים האישיים, דבר לו מתנגדת המבקשת.

דיון והכרעה

6. ההליך אשר בגדרו מבוקשים הצווים האמורים הינו הליך של גילוי מסמכים מאת צד שלישי, שאינו צד לתביעה.

כפי שציינתי בעבר, הליך זה הינו כלי דיוני לגיטימי במשפט האזרחי, והוא עומד לרשותו של בעל דין בנסיונו להוכיח את העובדות הנטענות על ידו. אלא מאי? הלכה פסוקה היא, כי אין חובה לגלות את מכלול המסמכים המבוקשים ויש להקפיד על גילוי המסמכים הרלבנטיים בלבד, על מנת שלא לפגוע בפרטיותו של בעל דין שלא לצורך. (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, תשס"ג, עמ' 163-162; רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' איילון שגב ואח', פ"ד נה (1) 337, 343-342).

7. בהחלטתי מיום 18/4/12 דחיתי את הבקשה בנוגע לתיקים האישיים, שכן לא ראיתי את הקשר בין הטענה המועלית כנגד הנתבעת, שעניינה איחור באבחון מחלת הסרטן שגרם למותו של המנוח, לבין העשוי להיות רשום בתיקים האישיים.

מדברי המבקשת עולה, כי רצונה לעיין בתיקים האישיים אינו נחוץ לה למעשה לצורך ניהול הגנתה בתובענה שהוגשה כנגדה, אלא לצורך שקילת הגשת הודעת צד שלישי כנגד המפעלים האמורים, ואפשרות זו היא מבקשת ללמוד מהכתוב בתיקים האישיים בנוגע לחומרים אליהם נחשף המנוח במהלך עבודתו, בדיקות ניטור שנעשו לו וכד', אלא שלדברי המשיבים אינפורמציה זו מצוייה דווקא בתיקים הרפואיים ולא בתיקים האישיים, ומכאן עולה, כי רצונה של הנתבעת לעיין בתיקים האישיים דווקא מהווה נסיון דיג בתקווה שהעיון בהם יאפשר לנתבעת להגיש הודעות צד שלישי כנגד גורמים נוספים "האשמים" לכאורה בעצם העובדה שהמנוח חלה בסרטן.

8. זה המקום להבהיר הבהר היטב, שהתובעים אינם מייחסים לנתבעת "אשם" בגין עצם הופעת המחלה אצל המנוח, אלא טענתם היא, כי אי אבחונה במועד גרם להחמרת מצבו הבריאותי של המנוח ושם לאל את הנסיונות שלו להרפא מהמחלה, שבסופו של דבר הכריעה אותו וגרמה למותו.